מחול ישראלי גדי ביטון
 
ורדית בר - נס

אישי:

 

ורדית בר-נס

גיל: 35

מצב משפחתי: נשואה + 1

מגורים: בת-ים

איזה מזל: אריה

צבע מועדף: תכלת

לימודים:  תיכון במגמת אדריכלות

 

האם אתה חבר בארגון המדריכים? עדיין לא (בשלבי סיום אולפן להכשרת מדריכים).

 

מתי נדבקת בחיידק הזה שנקרא: "ריקודי עם"?  במילים אחרות: מתי התחלת לרקוד?

בגיל 8, בתנועת "הנוער העובד והלומד", ללא הפסקה עד עצם היום הזה.

 

האם יש לך רקע משפחתי  או השפעות הנובעות מן הבית?

מאד יתכן,  אנחנו משפחה שמחה שאוהבת לצחוק, לרקוד ולשמוח, אבל אף אחד מבני המשפחה לא רקד באופן מקצועי, או בחוג כלשהו מלבדי.

 

מתי הלכת ללמוד הדרכה בקורס להכשרת מדריכים והיכן?

בשנת 2005 ואני עדיין לומדת בקורס להכשרת מדריכים, באוניברסיטת תל-אביב (הקורס מסתיים ביולי).

 

איך התחלת את הקריירה שלך כמרקיד?

עדיין לא התחלתי, אני מקבלת ניסיון מעשי כרגע, בחוגים אצל גדי ביטון.

 

האם יש לך מודל חיקוי?

בעבר, בשנים הראשונות כאשר התחלתי לרקוד אצל המרקיד ישראל שיקר, הוא היה בעבורי מודל לחיקוי. היום כשאני חשופה ליותר מרקידים והרקדות אני לוקחת מכל אחד משהו: תנועות, אמביציה, חדוות יצירה, כשהבולטים מבניהם הם גדי ביטון וירון בן שמחון – אני אוהבת את היצירה שלהם ואת הדרך בה הם מרקידים, מלהיטים וסוחפים את קהל הרוקדים.

 

מתי התחלת לחבר ריקודים, מהו הריקוד הראשון שחיברת?

מאז שאני זוכרת את עצמי כרוקדת, יצרתי לעצמי ריקודים בבית בשביל הכיף האישי שלי. בשנת 2004 יצרתי ריקוד שורות ראשון שלי הנקרא: "ריקוד פראי" שנרקד בהרקדות, כמו כן חיברתי לאחרונה ריקוד בשורות-זוגות בשם " לה פרומי" – (הבטחה) נראה כי הריקוד התחבב ע"י קהל הרוקדים, בנוסף קיימים ריקודים נוספים שחיברתי אך הם לא זכו לאותה תהילה כדוגמת הריקודים המוזכרים לעיל,  אך עוד ידי נטויה ואני מניחה שאמשיך לחבר ריקודים נוספים גם בעתיד.

 

איך מחברים ריקוד, מה מרגישים? מהו  בענייך ריקוד איכותי?

שלב ראשון: בחירת השיר/המוסיקה.

שלב שני:      אני מתחילה ליצור ולדמיין את צעדי הריקוד בראש.

שלב שלישי:  שלב היישום: עובדת על הריקוד, רוקדת אותו, מתאימה צעדים לקצב המוסיקה, משתדלת שצעדי הריקוד יתאימו למילות השיר ולאופי המוסיקה.

שלב רביעי:    רוקדת את הריקוד ובמקומות שאני מרגישה שאין "זרימה" או התאמה, משנה ומשפרת את הצעדים.

שלב חמישי:  עריכת השיר/מוסיקה , התאמתו לריקוד, אם יש צורך לחתוך קטעים מהשיר/מוסיקה על מנת שיהיה באורך הסביר.

יצירת ריקוד חדש גורמת לתחושת סיפוק אדירה שלא ניתן לבטאה במילים ועצם הידיעה שאנשים רבים ילמדו וייהנו לרקוד זאת, משמחים אותי מאד וממריצים ליצור ריקודים חדשים.

 

ריקוד איכותי בעיני הוא ריקוד שקודם כל השיר/המוסיקה מוצלחים, קליטים ומתאימים לצעדי הריקוד, שישנה "זרימה" – שהצעדים כאילו ממשיכים בטבעיות, שיש קשר בין התנועות ושיש קשר בין התנועות למילות השיר ולאופי המוסיקה.

 

מה דעתך על ריבוי ריקודים, כיצד ניתן לשמור על ריקוד שנוצר?

בדיוק כמו שקיימים משוררים ושירים מודרניים וותיקים יותר, כנ"ל לגבי ריקוד. ריקודים חדשים דוחקים הצידה ריקודים ישנים. אני בעד מתן ביטוי ליוצרים חדשים והכנסת ריקודים חדשים למעגל. הדבר אכן מצמצם את האפשרות לרקוד את כל ריקוד לעיתים תכופות אך היום בעידן המחשבים יש אפשרות לבקרה ומעקב לגבי כל ריקוד וריקוד,  כך שניתן לשלב ריקודים חדשים וישנים.

 

לסיום, מהו האני מאמין שלך? כיצד אתה רואה את קהל היעד בעתיד?

אני מאמינה בשימור הקיים + חדשנות , קהל הרוקדים העתידי ימשיך לכלול צעירים ומבוגרים ולכן יש להתייחס לכולם ולהשמיע מגוון של יצירות ויוצרים.

 

 

עדה איסט

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט בניית אתרים