החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכרזולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחרמזכרונם הוא לעולם לא ימחה. (לא ימחה)הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.נרות הלילה דעכו. הידידות האהבההנעורים שבאו פתע אל סופם.(הנעורים שבאו פתע אל סופם)כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוורוהם רשמו בתוך החול, כשהירח העוברהאיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה (ושחוק רפה)היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של יםובית עלמין על הגבעות ושניים שחלפו דומםבין החצב והקברים והשיקמה. (והשיקמה)הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.נרות הלילה דעכו. הידידות האהבההנעורים שבאו פתע אל סופם.(הנעורים שבאו פתע אל סופם)